נוירונים עוזרים לשטוף פסולת מהמוח במהלך שינה באמצעות תנועת גלים שהם יוצרים. כך עולה ממחקר שנערך במחלקה לפתולוגיה ואימונולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס.
עוד בעניין דומה
החוקרים מצאו כי תאי עצב בודדים מתואמים לייצר גלים קצביים המניעים נוזל דרך רקמת מוח צפופה, תוך שטיפת הרקמה בתהליך. הממצאים פורסמו בכתב העת Nature בשבוע שעבר.
"הנוירונים האלה משמשים כמשאבות מיניאטוריות. פעילות עצבית מסונכרנת מפעילה את זרימת הנוזלים והסרה של פסולת מהמוח", מסביר המחבר הראשי של המחקר, ד"ר לי-פנג ג'יאנג-שי בהודעה של בית הספר לרפואה. "אם נוכל להסתמך על התהליך הזה, יש אפשרות לעכב או אפילו למנוע מחלות נוירולוגיות, כולל אלצהיימר ופרקינסון, שבהן פסולת עודפת, כמו פסולת מטבולית וחלבוני זבל, מצטברת במוח ומובילה לניוון עצבי".
לדברי ד"ר ג'ונתן קיפניס, מחבר בכיר במחקר, "סילוק פסולת מטבולית שיכולה להצטבר במוח ולתרום למחלות נוירודגנרטיביות היא קריטית. "ידענו שבשינה המוח מתחיל בתהליך ניקוי כדי לשטוף פסולת ורעלים שהוא צובר בזמן ערות, אבל לא ידענו איך זה קורה. ממצאים אלה עשויים לכוון אותנו לאסטרטגיות ולטיפולים פוטנציאליים שיוכלו לזרז פינוי פסולת מזיקה ולסילוקה לפני שהיא מובילה לתוצאות קשות".
אך לא מדובר במשימה פשוטה. נוזל מוחי שדרתי המקיף את המוח נכנס ונשזר דרך קורים תאיים מורכבים, כשהוא אוסף פסולת רעילה בדרכו. עם היציאה מהמוח, הנוזל חייב לעבור דרך מחסום, לפני שהוא נשפך לכלי הלימפה בדורה מאטר - שכבת הרקמה החיצונית העוטפת את המוח מתחת לגולגולת. אבל מה מניע את תנועת הנוזל לתוך המוח, דרכו ומחוצה לו?
החוקרים בדקו את מוחם של עכברים ישנים ומצאו כי נוירונים מניעים את הניקוי על ידי ירי אותות חשמליים מסונכרנים ליצירת גלים קצביים במוח. גלים אלה מניעים את תנועת הנוזל. כשהשתיקו החוקרים אזורי מוח ספציפיים כך שנוירונים באזורים אלה לא ייצרו גלים קצביים, נוזל מוחי שדרתי טרי לא יכול היה לזרום דרך אזורי המוח המושתקים ופסולת כלואה לא יכלה לצאת מרקמת המוח.
דפוסי גלי המוח משתנים במהלך מחזורי השינה. גלי מוח גבוהים יותר מניעים נוזל עם יותר כוח. החוקרים מבקשים כעת להבין מדוע נוירונים יורים גלים עם קצביות משתנה במהלך השינה ואילו אזורים במוח הם הפגיעים ביותר להצטברות פסולת.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
