יום האישה הבינלאומי

מנהלות בתי חולים: "עשינו דרך ארוכה בתחום הניהול – הפערים הצטמצמו"

שלוש מנהלות בתי חולים בישראל מספרות על המסלול שעשו עד לתפקיד הבכיר, על האתגרים העומדים בפניהן ועל סגנון ניהול נשי ומאמינות שלא ירחק היום שבו נפגוש את מנכ"לית משרד הבריאות. ראיון מיוחד ליום האישה

מימין, ד"ר ענת אנגל, מנהלת "וולפסון"; ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת "שמיר-אסף הרופא"

לרגל יום האישה הבינלאומי החל היום (א', 8.3) מספרות שלוש מנהלות בתי חולים בישראל - ד"ר תמר אלרם, מנהלת "הדסה הר הצופים"; ד"ר ענת אנגל, מנהלת "וולפסון"; וד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת "שמיר-אסף הרופא" - על בחירתן במקצוע הרפואה (עוד מילדות), על הדרך הארוכה שעשו עד לתפקיד הבכיר, על האיזון בין קריירה למשפחה, על האתגרים בניהול בית חולים והשאיפות לעתיד.

ד"ר תמר אלרם, מנהלת בית החולים הדסה הר הצופים: "האימהות מכניסה הכל לפרופורציה ומאפשרת להיות רופאה טובה יותר"

ד"ר תמר אלרם, בת 48, נשואה ואם לחמישה ילדים, מתגוררת ביישוב אלון, מנהלת את בית החולים הדסה הר הצופים זה שנתיים וחצי. היא סיימה את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית והתמחות ברפואת נשים ב"הדסה עין כרם" והיא בעלת תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד.

ד"ר תמר אלרם. "אישה שלא חוששת להביא לעולם הניהול את תכונותיה הנשיות - רכות, יכולת הקשבה, התמודדות עם קונפליקטים בלי כוחניות - יש לה פוטנציאל להיות מנהלת מעולה". צילום: דוברות הדסה

מה היו נקודות הציון שלך בקריירה ובאיזו את הכי גאה?

"נקודות ציון היו לאורך כל הקריירה, אבל אם לבחור ממש את הבולטות שבהן, אז התפקיד כסגנית מנהל 'הדסה עין כרם' שבו נחשפתי לתפקידי ניהול במערכת הבריאות, התפקיד כמנהלת בית חולים משגב לדך של קופת החולים מאוחדת שבו זכיתי לצאת לדרך עצמאית ולייסד ואף לפתח את משנתי כמנהלת, וכיום התפקיד שלי כמנהלת בית החולים הדסה הר הצופים, שבו אני הכי גאה כמובן וזוכה לפתח ולקדם בית חולים גדול יותר, להניע תהליכים מקצועיים משמעותיים עבור תושבי ירושלים וסביבותיה.

"הספקנו, בתקופה הלא מאוד ארוכה שבה אני מנהלת את הדסה הר הצופים, להביא לקידומן של תכניות כמו הקמת מיון לילדים ומבוגרים חדש – עליו הכריז לאחרונה שר הבריאות, הקמת בניין השיקום החדשני והגדול בעיר – אותו כבר התחלנו לבנות, להקים יחידת צנתורי לב חדשה ומערך חדרי לידה חדשים, ונקווה לעוד נקודות ציון משמחות שכאלו בהמשך.

"ככל שהתפקיד גדול יותר ונושא ברובו אחריות רחבה יותר, ובתוכו אני מצליחה לעמוד בחזון ובאסטרטגיה שהצבתי לעצמי, אזי ההצלחה גדולה יותר".

מה גרם לך לבחור במקצוע הרפואה?

"עוד בילדותי רציתי להיות רופאה, ונדרשתי לשאלה 'למה' רק כאשר התקבלתי ללימודים. התשובה שעניתי לעצמי היא שהמקצוע הזה ממצה בתוכו את יכולות הנתינה האופטימליות ביותר, תוך שילוב האינטלקט ועבודת הצוות. הבנתי שנקשרתי למקצוע כי הוא מבטא את הערכים שאני מאמינה בהם".

מדוע בחרת להתמחות ברפואת נשים?

"הבחירה ברפואת נשים היא ללא ספק הדבר הכי נכון ומשמעותי עבורי. עוד כסטודנטית לרפואה, בפעילות המרגשת והמאתגרת בחדרי לידה, אני זוכרת את עצמי מתפעלת ונפעמת מן הרגעים הללו של יצירת חיים. זה היה מבחינתי שיא המיצוי של האנושיות ובהמשך הבנתי שמה שאני אוהבת בתחום של רפואת נשים זה בעיקר את השיח שנוצר ביני לבין המטופלות שלי, אשר זר – גבר – לא יבין זאת".

לאורך הקריירה, מה היו האתגרים המשמעותיים שאיתם התמודדת?

"האתגר המשמעותי ביותר שראוי לציין היה לקבל על עצמי את ניהול בית החולים משגב לדך של קופת החולים מאוחדת. מדובר בארגון שפועל בתוך ארגון, בסביבה מורכבת ומסועפת הן מבחינה פוליטית והן מהבחינה הביורוקרטית - סביבה לא פשוטה. את המורכבות הזו נדרשתי לצלוח ולשנות, להתיר המון סבכים. עם סיום התפקיד הבטתי בגאווה על המערכת שעברה תחת ניהולי ובהמון מאמץ - שינוי בתרבות הארגונית, מעבר מבית חולים המציע שירותים פרטיים לכזה המעניק שירותים ציבוריים, והטמעתו כחלק של ממש, בלתי נפרד, מקופת החולים  מאוחדת".

מה הם האתגרים שאיתם את מתמודדת בניהול בית החולים?

"בעיני, הנושא שדורש ממני הכי הרבה אנרגיה - גם זו המחשבתית - הוא התמודדות עם אירועים חריגים. הכוונה היא כמובן לא בהיבט של ניהול סיכונים משפטיים, אלא בבניית תרבות ארגונית שלמה של דיווח, תחקור, הסקת מסקנות והטמעתן על מנת למנוע הישנות של מקרים חריגים. מבחינתי, אם יש משהו שיכול להדיר שינה מעיני בלילה – זהו הנושא ולכן אני משקיעה בו המון מעצמי.

"האתגר הנרחב והמשמעותי ביותר בטווח השנים הקרובות הוא הובלת שינויים מרחיקי לכת ואף רחוקי טווח בהפיכת בית החולים הדסה הר הצופים מבית חולים מקומי-קהילתי, לבית חולים מוביל בירושלים רבתי. לשם כך נדרש חזון, נדרשת תכנית פיתוח המכוונת לשנים רבות קדימה, הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה של גיוס כספים שכל כך חסרים לנו, וכמובן – מנכ"ל שזה בוער בו, לגדול ולהתפתח, כמו פרופ' זאב רוטשטיין, הרואה בבית החולים בצפון העיר יהלום של ממש".

מה צריך לקרות כדי שנראה יותר מנהלות בכירות במערכת הבריאות?

"אני חושבת שאם נספור היום את מספר מנהלות בתי החולים במדינת ישראל, נמצא סדר גודל של כמחצית המנוהלת על ידי נשים. אני שמחה להיווכח שעשינו דרך ארוכה מאוד בתחום הניהול במערכת הבריאות ומאמינה שלא רחוק היום שבו נפגוש מנכ"לית משרד בריאות. בהסתכלות רוחבית ובראייה מפוקחת, הרי שאין לנו על מה להלין".

אם היית צריכה לתת עצה לסטודנטית לרפואה, מהי העצה הכי טובה שהיית נותנת לה?

"סטודנטית יקרה, בחרת במקצוע שהוא האנושיות בהתגלמותה. לכי והגשימי את עצמך, ורק על דבר אחד אל תתפשרי: אל תדחי את תכניות הילודה שלך כי האימהות מכניסה הכל לפרופורציה ותאפשר לך להיות רופאה טובה יותר".

האם נתקלת בחוסר פרגון מצד קולגות גברים?

"לא זכורות לי סיטואציות שכאלו לאורך הקריירה. בעיני, חוסר פרגון קיים כמובן כמו בכל תחום, אבל הפרשנות שלנו היא החשובה. לא קיבלתי יותר ביקורת מגברים – מזו שנאמרה כלפי על ידי נשים, אולי כי אני לא נותנת לסיטואציות לקבל משמעות שכזו".

כיצד לדעתך צריך לפעול על מנת לתקן את הפער בין שכר הרופאות לזה של הרופאים בישראל?

"יש לוודא שהסכמי השכר של הצוותים הרפואיים במדינת ישראל מוחלים כחוק על גברים ונשים יחד, באופן חד משמעי".

אילו מאפיינים את מוצאת ברופאות נשים לעומת גברים – מיצאי את ההבדלים?

"מה הופך רופא לרופא טוב? גבר או אישה, זה לא משנה. כדי להיות רופא טוב, אני מאמינה שצריך להיות אדם בעל חמלה, רגישות, יכולת קבלת החלטות בתנאי לחץ, אדם בלתי מתפשר מקצועית, בעל יחסי אנוש מעולים ויכולת עבודה טובה בצוות. אין זה משנה אם מושא התפקיד הוא רופא או רופאה.

"האם התכונות הללו מאפיינות יותר נשים מגברים? לא בכוחי לענות על כך ובסופו של דבר, מה שיוצר חוויית טיפול טובה או לא טובה, תלוי במרקם האנושי העדין שנוצר במפגש המקודש שבין הרופא/ה למטופל/ת".

האם נשים מנהלות שונה ואחרת מגברים - יש דבר כזה סגנון ניהול נשי?

"ככלל בעיני, אישה שלא חוששת להביא לעולם הניהול את תכונותיה הנשיות, את הרכות, יכולת ההקשבה, התמודדות עם קונפליקטים בלי כוחניות, יש לה פוטנציאל להיות מנהלת מעולה".

מהו המוטו שלך בעבודה היומיומית? 

"לאט לאט – מהר מהר".

לאור המשבר במערכת הבריאות, מה הדבר הראשון שהיית משנה במערכת?

"ראשית, יש לדון אם אמנם מצב המערכת היום עונה להגדרה של 'משבר'. לגופו של עניין, נדרש בהחלט לתת את הדעת לעדכון כללי התחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים, בהילקח בחשבון מצבם הייחודי של בתי החולים שאינם של המדינה או של קופות החולים".

לסיום, איפה את רואה את עצמך בעוד עשר שנים?

"מנהלת ארגון בריאות גדול יותר מזה שאני מנהלת עכשיו, ועדיין רואה מטופלות במרפאת קופת חולים פעם בשבוע".

----------------------------------------------------------------------------

ד"ר ענת אנגל, מנהלת המרכז הרפואי וולפסון: "בעוד עשר שנים אני רואה את עצמי שרת הבריאות"

ד"ר ענת אנגל. "ייתכן שרופאות מכילות יותר ברמה הרגשית ומעניקות אמפתיה רבה יותר"

ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון בחולון, בת 47, נשואה לאיציק ואמא ליעל - חיילת בת 20 וליואב - תיכוניסט בן 16, מתגוררת בהרצליה.

ד"ר אנגל, המנהלת את בית החולים וולפסון זה כשנתיים, היא מומחית ברפואה פנימית ובמינהל רפואי, בעלת תואר שני במינהל מערכות בריאות ובעלת תעודה בהנחיית קבוצות. קודם למינויה למנהלת "וולפסון" שימשה כסגנית מנהלת המרכז הרפואי אסף הרופא והובילה את פרויקט יהלום לקידום חוקרים צעירים ומצטיינים וקבוצות למניעת שחיקה בקרב הסגל. בנוסף, היא חברת סגל בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מרצה ומרכזת את הקורס למדיניות בריאות בעולם בבית הספר לבריאות הציבור, מלמדת מקצוענות ותקשורת בחוג לחינוך רפואי.

מדוע בחרת במקצוע הרפואה?

"כבר בגיל 14 ידעתי שאהיה רופאה, מתוך רצון להעניק עזרה לאנשים במצוקה".

מה היו נקודות הציון שלך בקריירה ובאיזו את הכי גאה?

"ללא ספק, מינויי למנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון".

מדוע בחרת בתחום ההתמחות הזה?

"בחרתי להיות מומחית בפנימית ובניהול מתוך אהבה ועניין רב בשני התחומים הללו".

לאורך הקריירה, מה היו האתגרים המשמעותיים שאיתם התמודדת?

"היו מספר אתגרים, ביניהם הצורך לאזן בין פיתוח הקריירה והשקעה מקסימלית בה לבין השקעת הזמן במשפחה, והאתגר בהליכה למסלול ניהולי שמרחיק מהחלק הקליני".

מה הם האתגרים שאיתם את מתמודדת בניהול בית החולים?

"רתימה של כלל המערכת לטובת 'וולפסון', הכלה של מגוון דעות וזרמים שונים, תחרות על לקוחות עם ארגונים ותיקים וממותגים היטב, מציאת נקודות הבידול והערך של 'וולפסון' אל מול אחרים".

מהו המוטו שלך בעבודה היומיומית?

"הקשבה ואיזון לכיוון הטוב והאופטימי".

מה צריך לקרות לדעתך כדי שנראה יותר מנהלות בכירות במערכת הבריאות?

"אנחנו נראה יותר מנהלות בכירות במערכת הבריאות ככל שיהיו יותר רופאות וכבר היום המגמה מתחילה להשתנות".

אם היית צריכה לתת עצה לסטודנטית לרפואה, מה העצה הכי טובה שהיית נותנת לה?

"ללכת בעקבות הלב ותחושת הבטן ולא לתת לשום דבר לעמוד בדרך, בעיקר לא לעצמה".

האם נתקלת בחוסר פרגון מצד קולגות גברים?

"לא נתקלתי בחוסר פרגון. להפך".

כיצד לדעתך צריך לפעול על מנת לתקן את הפער בין שכר הרופאות לזה של הרופאים בישראל?

"אני חושבת שאנחנו נמצאים בתהליך מתמשך – בכל המקצועות אגב – שבו נשים מקבלות יותר ויותר את מקומן כשוות בשוק העבודה. לצערי, נקודת הפתיחה היתה נמוכה מאוד, אבל חשוב לזכור שעשינו דרך ארוכה והפערים מאוד הצטמצמו. אני מאמינה שבתוך כעשור לא יהיו יותר פערים מגדריים מסוג זה בשוק העבודה".

אילו מאפיינים את מוצאת ברופאות נשים לעומת גברים – מיצאי את ההבדלים?

"אני מאמינה שההבדלים בין רופאים ורופאות אינם מגדריים אלא אישיים בלבד ונובעים מתוך האישיות הייחודית של כל אדם והאופן שבו הוא גדל והתחנך. ייתכן שנשים מכילות יותר ברמה הרגשית ומעניקות אמפתיה רבה יותר, ושוב הכל באופן יחסי".

האם נשים מנהלות שונה ואחרת מגברים - יש דבר כזה סגנון ניהול נשי?

"ייתכן שנשים מנהלות מביאות איתן – בנוסף לשלל התכונות הניהוליות – גם הכלה רגשית ואמפתיה, מה שמוסיף מימד חשוב ליכולת הניהולית".

לאור המשבר במערכת הבריאות, מה הדבר הראשון שהיית משנה במערכת?

"מזרימה עוד תקציב לתוך המערכת".

לסיום, איפה את רואה את עצמך בעוד עשר שנים?

"שרת הבריאות".

----------------------------------------------------------------------------

ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהל המרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא: "יש לעודד רופאות בעלות כישורי ניהול להעז ולפנות למכרזים"

ד"ר אסנת לבציון קורח. "את חייבת להיות חולמת גדולה עם שאיפות ריאליות ודרכי פעולה כדי לנתב את המערכת להצלחה" (צילום: יח"צ)

ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת בית החולים שמיר-אסף הרופא, בת 52, נשואה לד"ר עמית קורח ואם לארבעה בנים, מתגוררת בירושלים. היא בוגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, התמחות ברפואת ילדים ב"הדסה" ותואר מוסמך במינהל רפואי מטעם אוניברסיטת תל אביב.

ד"ר לבציון קורח, המנהלת את שמיר-אסף הרופא זה כשנתיים וחצי, ניהלה קודם לכן, החל משנת 2012, את המרכז הרפואי הסה הר הצופים. בעברה, שלוש שנות עבודה במרכז לבטיחות המטופל בבית החולים Brigham & Women’s Harvard בבוסטון וכן ייעוץ לבתי חולים בארה"ב בנושא אופטימיזציה של שימוש במשאבים, חדרי ניתוח, חדרי מיון וחדרי צנתור.

מה היו נקודות הציון שלך בקריירה ובאיזו את הכי גאה?

"אין ספק שהמינוי למנהלת הראשונה לבית חולים ממשלתי גדול 'שבר' תקרת זכוכית חשובה, שבעקבותיה באו מנהלות נוספות, ועל כך אני גאה מאוד".

מה גרם לך לבחור במקצוע הרפואה?

"התחלתי להתנדב במד"א כנערה בירושלים. ה'חיידק' הרפואי של לסייע ולעזור לאנשים הוא עיקר המהות שלי. זה הדנ"א והבחירה הטבעית מבחינתי".

מדוע בחרת להתמחות ברפואת ילדים?

"התחלתי את דרכי בהתמחות ברפואת ילדים כי הם האושר והתקווה של כולנו. ברפואת ילדים כרופאה את זוכה לקשר כפול - הקשר עם הילד והקשר עם ההורה, ומעבר לזה היכולת לבוא ולסייע לילד חולה ממלאת אותי כל פעם מחדש כאישה וכאמא".

לאורך הקריירה, מה היו האתגרים המשמעותיים שאיתם התמודדת?

"כשניהלתי את בית חולים הדסה הר הצופים, היה המשבר הכלכלי הידוע של 'הדסה' והאתגר היה להמשיך להוביל את הצוותים הרפואיים ולהמשיך לתת טיפול מיטבי בתקופה של אי ודאות ובתקופה שבה משלמים משכורות חלקיות.

"התמודדות משמעותית נוספת היתה בתקופת אינתיפאדת הסכינים בירושלים, אז הגיעו אלינו, ברמה יומיומית כמעט, פצועים קשים מאוד. התקופה היתה מטלטלת והמראות היו קשים".

מה הם האתגרים שאיתם את מתמודדת בניהול בית החולים?

"המרכז הרפואי שלנו מונה כ-4,000 עובדים, למעלה מ-900 מיטות אשפוז וכ-160 אלף ביקורים במיון מדי שנה - זהו ארגון ענקי כמו סוג של בית מלון, רק שהאורחים מגיעים אליו ללא הזמנה מראש - כל אחד עם הצרכים המיוחדים שלו ואנחנו צריכים לתת מענה מקצועי ואנושי לכולם, תוך זמן קצר ובתיאום מלא.

"האתגר המרכזי שלי כיום, כמנהלת המרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא, הוא להמשיך בשיפור השירות והטיפול המעולה שהחולים מקבלים בעומסים ובקושי תקציבי. אתגר משמעותי נוסף הוא גיוס המשאבים לצורך פיתוח ובנייה של מרכז סרטן חדש, בניין כירורגי חדש ובית חולים ייחודי לנשים. יש לנו תכניות פיתוח גדולות ויחד עם סיגל אדר, מנכ"לית אגודת ידידי המרכז הרפואי שלנו, אין לי ספק שנגייס את הכספים הדרושים".

מהו המוטו שלך בעבודה היומיומית?

"לחלום, לסמוך ולהאמין באנשים. את חייבת להיות חולמת גדולה עם שאיפות ריאליות ודרכי פעולה כדי לנתב את המערכת להצלחה".

מה צריך לקרות כדי שנראה יותר מנהלות בכירות במערכת הבריאות?

"מערכת הבריאות בישראל היום שוויונית ופתוחה לכולם. עלינו להמשיך ולעודד רופאות בעלות כישורי ניהול להעז ולפנות למכרזים".

האם נתקלת בחוסר פרגון מצד קולגות גברים?

"אני מאמינה בלדבר בגובה העיניים, בפשטות ובפתיחות, וכשאת מגיעה עם אמונה גדולה בדרכך, אין שום סיבה לחסמים או לחוסר פרגון".

האם נשים מנהלות שונה ואחרת מגברים - יש דבר כזה סגנון ניהול נשי?

"אני מאמינה באנושיות של כל אחת ואחד מאיתנו. אין סגנון נשי יותר או גברי פחות. כל מנהלת ומנהל עם הסגנון ניהול שלו. אני מאמינה גדולה בניהול אמפטי בגישת הנו-דיסטנס - 'אחד בשביל כולם - כולם בשביל אחד', כאשר המטרה משותפת וברורה".

אם היית צריכה לתת עצה לסטודנטית לרפואה, מהי העצה הכי טובה שהיית נותנת לה? 

"האמיני בעצמך, תחלמי בגדול ותחתרי להגשים את החלום שלך. האנושיות והשירותיות שבך הן חלק מהמקצועיות שלך כרופאה ולכן מדד ההצלחה שלך וההתקדמות המקצועית  תיבחן בכל הפרמטרים גם יחד, ולא רק בתחום הרפואי נטו".

לאור המשבר במערכת הבריאות, מה הדבר הראשון שהיית משנה במערכת?

"היום במיוחד אני מאמינה בשימת דגש מיוחד על השירות למטופל והקצאת משאבים נוספים למערכת: יותר רופאים, יותר אחיות ואחים, יותר מיטות אשפוז, על מנת לתת את הרפואה האנושית הטובה ביותר בתוך זמן קצר ביותר עם טכנולוגיות המתקדמות בעולם".

לסיום, איפה את רואה את עצמך בעוד עשר שנים?

"מנהלת את המרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא, המרכז הרפואי הגדול והמוביל בישראל, אשר יכלול בתוכו את המרכז לבריאות הנפש באר יעקב ונס ציונה, קמפוס מדעי המוח וההתנהגות, מכון לרפואה משפטית, בית חולים ייחודי לנשים, בית חולים לילדים, מרכז סרטן חדשני וחדרי ניתוח מהמתקדמים בעולם".

נושאים קשורים:  יום האישה,  ד"ר ענת אנגל,  ד"ר תמר אלרם,  ניהול מערכות בריאות,  שוויון מגדרי,  חדשות,  יום האישה הבינלאומי,  המרכז הרפואי "הדסה",  המרכז הרפואי וולפסון
תגובות
אנונימי/ת
08.03.2020, 10:36

שלוש המנהלות שרואיינו הן מבתי חולים ציבוריים, כאשר שתים מהן מנהלות בתי חולים ממשלתיים.
כשנשאלו
"כיצד לדעתך צריך לפעול על מנת לתקן את הפער בין שכר הרופאות לזה של הרופאים בישראל?" מן הראוי היה לציין כי אין שום פערי שכר בין רופאות לרופאים במגזר הציבורי.
המשכורות נגזרות מהדרגה, הוותק ואחוזי המשרה (שעות עבודה). אם אותן רופאות היו גברים, היו מקבלות בדיוק אותו שכר.
פערים קיימים במגזר הפרטי בהם מועסקים עובדים בחוזים אישיים ומנהלים מו"מ על השכר.

אנונימי/ת
08.03.2020, 22:34

"אשר זר – גבר – לא יבין זאת". התבטאות לא ראויה.
ואם גבר היה מעיז לומר בראיון משפט דומה
אך הפוך, היה זוכה מייד לגינויים וקיטונות של בוז בריש גלי...
חבל... הצלחתך כאישה לא צריכה לגרום לרמיסת גברים...

09.03.2020, 21:29

בשנות ה 70 היינו רק 20% סטודנטיות בירושלים - סטטיסטית היה די קשה להתברג בהתמחויות שנחשבו גבריות ובתפקידי ניהול.
היום כשמספר הסטודנטיות הוא 50% ויותר - יותר ויותר רופאות מגיעות לעמדות ניהול בכירות ולכל ההתמחויות הקיימות .
ובכל זאת מגיע שאפו גדול ל 3 הרופאות שהתראיינו , ולכל מנהלות המחלקות ומנהלות בתי החולים הנוספות שלא הוזכרו , מקומכן בהיכל התהילה של רופאות בישראל שמור.

אנונימי/ת
09.03.2020, 22:45

מאחל למנהלות ביה"ח המרואיינות ולמנהלת החדשה בפועל של ביה"ח פוריה שידעו להקשיב, בניגוד לעמיתיהם המנהלים הגברים שיודעים לנאום ושחושבים שיש להם מונופול על החכמה והידע.
לדר' אנגל , כמנחת קבוצות, יש פוטנציאל יותר גבוה לתכונה זאת אם כי לא מימשה אותו בהתנהלות עם האחיות שנקטו בעיצומים בסכסוך העבודה על האקרדיטציה.
בהצלחה לכולן.