הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן, פרסם אתמול (ג') את הדו"ח השנתי שלו על הוצאות השכר בשירות המדינה ומתוך 306 עמודי הדו"ח הוקדשו בו 32 לשכרם של עובדי מערכת הבריאות.
עוד בעניין דומה
השנה, לראשונה, לא מפורסמת טבלת שיאני השכר לאחר שפרסום הטבלאות הללו בשנים קודמות ספג ביקורת קשה. בין השאר גם משום שהתקשורת הצליחה לחשוף את שמותיהם של שיאני השכר, במיוחד רופאים.
בפרק הדו"ח העוסק במערכת הבריאות הממשלתית, נכתב בין השאר: מערכת הבריאות הממשלתית בישראל גדלה בקצב מהיר יותר מקצב גידול האוכלוסיה. בעוד שמשנת 2011 קצב המשרות גדל ב-23%, עמד הגידול באוכלוסיה על 14%. הרופאים, האחים והאחיות מהווים כ-50% מכלל העובדים בבתי החולים הממשלתיים.
במערכת הבריאות מועסקים ישירות על ידי המדינה 33,067 עובדים (מתוך כ-700 אלף במגזר הממשלתי כולו), 29,495 משרות, כאשר 72% מהם בבתי החולים הכלליים; במערכת הגריאטרית, בשיקום ובבריאות הנפש – 21% מהם ובלשכות הבריאות – 7%.
במערך בתי החולים הממשלתיים, תשעה כלליים (זיו, רמב"ם, הלל יפה, נהריה ואסף הרופא, שיבא, וולפסון, ברזילי ופוריה); ארבעה פסיכיאטריים (מעלה הכרמל, לב השרון, אברבנאל והמרכז לבריאות הנפש באר שבע) ושני בתי חולים גריאטריים (פלימן ושמואל הרופא).
במערכת הבריאות החוץ-ממשלתית נכללים: בתי החולים הציבוריים שבבעלות שירותי בריאות כללית – בילינסון, השרון, שניידר, סורוקה, מאיר, קפלן, העמק, כרמל, יוספטל, גהה, שלוותה ובית לוינשטיין, הרצפלד ובית רבקה; בתי החולים העירוניים איכילוב-תל אביב, בני ציון בחיפה, בית החולים של מכבי שירותי בריאות אסותא אשדוד וכן המרכז הרפואי הדסה בעין כרם ובהר הצופים; ובתי החולים הציבוריים-כלליים שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה והנצרתיים.
קצב הגידול של משרות הרופאים במערכת בין 2011 ל-2018 הוא 26% - 4,588 משרות. לעומת 17% בקרב האחיות (11,063).
שכר הרופאים בפסגת מקבלי השכר במערכת הציבורית
שכר הרופאים עלה ב-59% בעשור האחרון. שכר המומחים הבכירים עלה ב-82%. שכרו הממוצע של רופא שסיים התמחות בשנת 2009 גדל ב-149% במהלך תשע השנים האחרונות.
שכר ממוצע של עובד במשרה מלאה הוא הגבוה ביותר בכלל המערכת הציבורית 18,534 שקלים ברוטו (השכר הממוצע בכלל משרדי הממשלה – 16.6 אלף שקל); השכר הממוצע לעובד במערכת הבריאות – כיוון שיש גם העובדים במשרה חלקית – 16,533 שקל.
שכר הרופאים הוא בפסגת מקבלי השכר במערכת הציבורית למשרה מלאה של רופאים, ללא סטז'רים – 37,048 שקל, שכר ממוצע עובד (מדובר גם ברופאים שביניהם גם במשרה חלקית) – 33,329 שקל. שכר הסטז'רים במשרה מלאה – 10,037 שקל.
ממוצע השכר לרופאים בעשירון העליון – 77,591 שקל והפער הגדול בין בעלי הדרגה הגבוהה ביותר לאחרים מוסבר גם מכך שהכנסת הבכירים ביותר כוללת תוספות שעות-כוננות רבות במיוחד, כאשר מדובר ברופאים-מנהלים במסגרת תפקידם.
ממוצע השכר לעשירון התחתון עומד על כ-16 אלף שקל. מאז נחתם הסכם השרר עם הרופאים ב-2011 נוצרה שונות בקצב עליית השכר של הרופאים לפי תפקידים. שכרם הבכירים זינק ב-82% מאז 2008 בעוד שהממוצע עומד על 59%.
שכר גבוה משמעותית לרופאים בפריפריה
בדו"ח צוין כי המדינה מתמרצת רופאים לעבוד בבתי חולים פריפריאליים ולכן שכר הרופאים בבתי החולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי החולים במרכז. מומחה צעיר במרכז ירוויח שכר ממוצע של על 28,126 שקל, לעומת מומחה צעיר בפריפריה ששכרו עשוי להגיע בממוצע ל-42,101 שקל.
פער גבוה ניתן למצוא גם בקרב מנהלי בתי החולים – מנהל במרכז הארץ ירוויח שכר נמוך בכ-48% ממקבילו בפריפריה.
פער מגדרי מובהק: רופאות מרוויחות 27% פחות מרופאים
בעשור האחרון, נכתב בדו"ח, עלה השכר לעובד במשרדי הממשלה במונחים נומינליים ב-37% אולם במערכת הבריאות הממשלתית ב-44%, בעוד שהמדד עלה ב-10%.
השכר הממוצע של גברים העובדים במערכת הבריאות הממשלתית ב-2018 היה 20,268 שקל. שכר הנשים נמוך ב-27% מזה – 14,829 שקל. שכרו הממוצע של רופא גבר בישראל גבוה בכמעט 4,000 שקל בחודש לעומת זה של רופאה: 34.8 אלף שקל בממוצע, לעומת 31 אלף שקל לרופאה.
רמות שכר גבוהות יותר בתאגידי הבריאות הלא-ממשלתיים
לראשונה מופיעים בדו"ח נתונים על תאגידי הבריאות שבהם מונהגות רמות שכר גבוהות משמעותית מרמות השכר בבתי החולים הממשלתיים, ללא פיקוח מסדיר על התמורה (שעתית או תפוקתית) שבגינה הן משולמות וללא כל חובת מכרזים או פרמטרים מוסדרים לקביעת רמות השכר.
כשמוסיפים לחישוב את שכר הרופאים המועסקים במסגרת התאגיד שליד בית החולים, חלקם מועסקים רק בתאגיד וחלקם מקבלים הכנסה נוספת מהתאגיד מלבד משרתם הציבורית – הפער נע בין 8,924 שקל לרופא בעשירון התחתון ל-102 אלף שקל לרופא בעשירון העליון. בעשירון התחתון של השכר למשרות מלאות נמצאים לרוב רופאים שאין להם עבודה נוספת כמו תורנויות וכוננויות מלבד המשרה המלאה הבסיסית.
שכר מנהלי המחלקות עלה ב-65% מעל לממוצע
סיבה נוספת לעלייה בשכר הרופאים הוא יצירת תפקיד חדש – "מנהל שירות" – שכרוך בתוספות שכר מעבר ל"טייס האוטומטי" של תוספת השכר הרוחבית. שכר הבכירים ביותר – מנהלי המחלקות ומנהלי בתי החולים, עלה ב-65% מעל לממוצע בעקבות הסכם השכר האחרון.
שכר המומחים הצעירים עלה בכ-61%; ב-47% בממוצע. בשקלול המענקים שקיבלו רופאים שבחרו להתמחות בפריפריה או במקצועות במצוקה, העלייה היא 54%.
הדו"ח ציין שרופאים רבים עובדים הרבה יותר שעות בחודש וכאן בולטים המתמחים המבצעים כשש תורנויות חודשיות בנות 26 שעות כל אחת, בנוסף למשרתם הרגילה. הדו"ח אינו מציג את מספר שעות העבודה שביצעו אולם נכתב שחלה ירידה במספר התורנויות של המתמחים כיום. גם לגבי הרופאים הבכירים במרכז ובפריפריה לא מוצג מספר הכוננויות והעבודה הנוספת שביצעו ושהן מרכיב מרכזי בשכרם.
הרופאים המנהלים בצפת, אילת וטבריה משתכרים כ-69 אלף שקל לחודש בממוצע, לעומת עמיתיהם במרכז – כ-47 אלף שקל בממוצע. מתמחה בפריפריה "העמוקה" (הנ"ל) משתכר בממוצע לפי הדו"ח 29 אלף שקל בחודש, לעומת מתמחה במרכז – 22,425 שקל. הדו"ח איננו מפרט את היקפי העבודה הנוספת של הרופאים הללו, כך שייתכן שבפריפריה מבצעים יותר תורנויות וכוננויות.
עוד צוין בדו"ח כי אצל הרוקחים הפער נובע מכך שהמקצוע עצמו נמצא במחסור משמעותי במשק, ולכן עובדים מנוסים מתבקשים לבצע שעות נוספות רבות ומקבלים מכסות שעות כוננות גבוהות באופן יחסי.
מערכת הבריאות, נאמר בדו"ח, מתאפיינת בשיעור גבוה של מקבלי השלמת הכנסה לשכר המינימום – יותר מבכל מגזר עובדים אחר במערכת – 14,501 עובדים (62%).