הסבירות שרופאות יקודמו לדרגה אקדמית של פרופסור מן המניין נמוכה באופן מובהק ביחס לרופאים, גם לאחר התחשבות בגיל, ניסיון, התמחות, ומדדים של מחקר ועשייה קלינית.
עוד בעניין דומה
מטרתו של מחקר זה הייתה להעריך את ההבדלים המגדריים בדירוג האקדמי של רופאים ורופאות מתחום האלרגיה והאימונולוגיה.
מחקר חתך זה התבסס על נתוני רופאים ורופאות שכללו מגדר, גיל, שנים שחלפו מאז ההתמחות, קבלת תקן אקדמי, פרסומים מדעיים, מימון שהתקבל ממוסדות הבריאות הלאומיים (NIH), מעורבות בניסויים קליניים, והחזרים שהתקבלו מחברת הביטוח Medicare. הנתונים נאספו על מנת לחקור את ההבדלים המגדריים בקרב כוח האדם האקדמי מתחום האלרגיה והאימונולוגיה, בעזרת מודלי רגרסיה לוגיסטית מרובת רמות.
מתןך 507 מומחי אלרגיה אקדמיים (9.3% ממומחי האלרגיה הפעילים בארצות-הברית בשנת 2014), 323 (63.7) היו גברים, ו-184 (36.3%) היו נשים. רופאות מומחיות לאלרגיה היו צעירות יותר (47.9 לעומת 56.9 שנים, P<0.001), עם כמות קטנה יותר של פרסומים (12.5 לעומת 28.7, P<0.001), ופחות פרסומים כמחברות ראשונות או אחרונות (8.0 לעומת 21.5, P<0.001). נשים היו גם בסבירות נמוכה יותר לקבל מימון של ה-NIHי(13.0% לעומת 23.5%, P=0.004), היו בתדירות נמוכה יותר בתפקיד של חוקרות בניסוי קליני (10.3% לעומת 16.1%, P=0.07), וסך התגמולים השנתי שקיבלו מ-Medicare היה נמוך יותר (44,000 דולר לעומת 23,000 דולר, P=0.10). מתוך 152 (30.0%) פרופסורים מן המניין, 126 (82.9%) היו גברים, ו-26 (17.0%) היו נשים. לאחר התאמה רבת-משתנים השיעור של מינויים לפרופסור מן המניין בקרב רופאות ורופאים מתחום האלרגיה לא היו שונים באופן מובהק (הפרש מוחלט מותאם עבור רופאות לעומת רופאים 6.0%, רווח בר-סמך 95%, 8.3%- עד 20.2%).
החוקרים הסיקו שבקרב מומחי אלרגיה עם מינויים אקדמיים בפקולטות לרפואה בארצות הברית, לגברים ולנשים היו סבירויות דומות להתמנות לפרופסור מן המניין, לאחר התחשבות בגורמים המשפיעים על הקידום. הבדלי-בסיס בין המגדרים מבחינת היצרנות המחקרית והמימון מה-NIH לא הוסברו על ידי גיל בלבד, ודורשים מחקר נוסף.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
