• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

מחקר ישראלי מקיף: ניתוחים בריאטריים מורידים תמותה גם בטווח הבינוני-ארוך

מחקר שבוצע ב"מכון כללית למחקר" בדק לאורך תקופת זמן ממוצעת של ארבע שנים את השפעות אלפי ניתוחים בריאטריים בישראל, בהשוואה למי שלא עברו אותם; התוצאה: מי שעברו את הניתוחים היו בסיכון נמוך יותר ב-50% לתמותה כוללת וסיכוי גבוה לשמור על משקלם אחרי הניתוח

קיצור קיבה (אילוסטרציה)
קיבה (אילוסטרציה)

ניתוח בריאטרי (קיצור קיבה) מפחית בטווח הבינוני-ארוך ב-50% את הסיכון לתמותה כוללת, משפר את תוחלת החיים של המנותחים, משמר את הפחתת המשקל שלמענה נועד הניתוח וכמו כן משפר מצב בעיות רפואיות נלוות כמו סוכרת; כך עולה ממחקר שבוצע במכון "כללית" למחקר ושפורסם אמש במהדורה המקוונת של כתב העת JAMA.

למחקר ישנה חשיבות רבה, מאחר שמגפת ההשמנה משפיעה כיום על רוב המדינות המפותחות, ולכן עולה השאלה אם ניתוחים בריאטריים מהווים טיפול יעיל בהשמנה חולנית ובמניעת השלכותיה החמורות. מחקרים שונים הראו, כי לטווח הקצר ניתוחים אלו אכן מביאים להפחתת משקל ולשיפור בתחלואה נלווית כגון סוכרת, אך עד כה לא הודגמה יעילותו של הניתוח הזה לטווח הארוך.

המחקר כלל מעקב אחר 8,385 מטופלים שביצעו ניתוח בריאטרי בין השנים 2014-2005 באחת מן השיטות המקובלות לניתוח מסוג זה: טבעת מתכווננת, מעקף קיבה ושרוול קיבה.

קבוצת המחקר כללה 3,635 מטופלים שעברו ניתוח טבעת מתכווננת, 1,388 שעברו מעקף קיבה ו-3,362 שעברו ניתוח שרוול קיבה – שהוא הניתוח השכיח ביותר כיום. קרוב ל-75% מכלל הניתוחים המבוצעים בישראל הם בשיטה זו.

המנותחים, בגיל ממוצע של 41 שנה, ביניהם 5,490 נשים, היו במעקב ממועד הניתוח ועד סוף שנת 2015. ממוצע תקופת המעקב עמד על 4.3 שנים. תקופת המעקב הארוכה ביותר לגבי חלק מהם עמדה על 11 שנה. נתוני המטופלים הושוו לקבוצת ביקורת שכללה מעל 25 אלף אנשים עם השמנת יתר - קבוצה שדמתה למנותחים בגיל, מין, משקל (BMI) ובעיית סוכרת.

ממצאי המחקר העלו, כי בקרב 8,385 המנותחים נצפתה תמותה של 1.3%, בהשוואה לתמותה של 2.3% בקרב אלה שלא עברו ניתוח בריאטרי.

ההפחתה בתמותה נצפתה בכל שלושה סוגי הניתוחים. עוד נמצא, כי בקבוצת המטופלים שעברו ניתוח היה שיעור גבוה יותר של ירידה במשקל לאורך זמן, איזון במחלת הסוכרת או אי-הופעת סוכרת בחולים שלא היו סוכרתיים.

ד"ר אורנה רגס, אפידמיולוגית במכון המחקר של "כללית", שהיתה החוקרת הראשית שגם כתבה את הדו"ח המסכם, אמרה אמש: "מחקר זה מצביע באופן ברור על הפחתה בתמותה לטווח יחסית ארוך בעקבות הניתוח הבריאטרי מסוג טבעת מתכווננת, מעקף קיבה או שרוול קיבה. הממצאים הללו מעודדים ומבהירים את חשיבות המענה שיש לתת לחולים עם השמנת יתר, לרבות מענה ניתוחי, במקרים שבהם הדבר נדרש מבחינה רפואית".

פרופ' רן בליצר, מנהל "מכון כללית למחקר", הוסיף: "מספר המנותחים הגדול שנכלל במחקר הזה והיכולת להשוותם לאוכלוסייה דומה - תוך בחינת שלוש השיטות הניתוחיות המקובלות כיום בעולם וכן משך מעקב ארוך - הופכים מחקר זה לנרחב ביותר שבוצע בשנים האחרונות על השפעותיהם אל הניתוחים הבריאטריים. הממצאים שעלו בו העצימו את חשיבותו".

פרופ' בליצר הוסיף: "בישראל מבצעים כיום יותר ניתוחים לנפש בהשוואה למדינות אחרות לכן חשוב היה לוודא את התרומה של הניתוח למטופלינו. לתוצאות הברורות של המחקר צפויות השלכות מקומיות ובינלאומיות. הוא גם מדגים את הכוח והחשיבות הייחודית של מחקרי ביג-דאטה רפואי, המתבצעים במתודולוגיה מקצועית מוקפדת על אוכלוסיות גדולות".

ד"ר ניקי ליברמן, ראש אגף רפואה בחטיבת הקהילה של "כללית", ציין: "כבר לפני מספר שנים בחרנו בשיטת הטיפול הזו לחולים בסיכון. כדי להבטיח שהמטופלים ישמרו על ההישגים והתוצאות של הניתוח, הכשרנו צוותים ייעודים במקצועות הבריאות לאיתור הפרעות אכילה וטיפול בהן בטרם או במקביל לביצוע הניתוח. ההכנה, הטיפול והליווי המקצועי לאחר הניתוח, הוכחו כמשפרים את התועלות של הניתוח ואף ישמרו עליהן מעבר להוכחות ששסיפק המחקר הזה".

בישראל מבוצעים כיום בין 9,000 ל-9,500 ניתוחים בריאטריים בשנה. שיעור הניתוחים למיליון תושבים נמוך ב-1.8 מארה"ב, שבה מבוצעים כ- 200,000 ניתוחים בריאטריים בשנה - וזאת למרות ששיעורי ההשמנה בארה"ב גבוהים יותר מאשר בישראל.

ד"ר דרור דיקר, מנהל פנימית ד' ומרפאת הטיפול בהשמנה בבית החולים השרון, שהיה שותף למחקר, הוסיף: "המחקר הזה ייחודי הן בשל גודל האוכלוסייה שנבדקה, והן בשל ההשוואה המדויקת לאוכלוסיית מטופלים שלא נותחה. התוצאות המרשימות ביותר של הפחתת התמותה הכוללת   ב-50% ושימור הפחתת המשקל לאורך זמן, מבססות את התובנה כי הפחתת משקל מונעת תמותה ותחלואה וכן את חשיבותו של הניתוח הבריאטרי ככלי טיפולי עבור חולים המתאימים והזקוקים לכך".

בנוסף לחוקרים הישראלים השתתפו בעבודה זאת חוקרים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן שבשיקגו.

לקריאה נוספת

נושאים קשורים:  חדשות,  ניתוח בריאטרי,  קיצור קיבה,  שיעורי תמותה,  מחקר,  פרופ' רן בליצר,  JAMA,  מכון המחקר של ה"כללית"
תגובות
17.01.2018, 18:42

א. ברכות.
ב. ההפרש בתמותה לתקופת המעקב (4 שנים) הוא 1%, כלומר: מכל 100 אנשים שעברו ניתוח, ניצלו חייו של אחד (NNT=100, ל-4 שנים, או NNT=400 לשנה אחת).
ג. כיוון שלא מדובר במחקר מבוקר רנדומיזציה, יתכן שההבדל קשור בגורם שונה מעצם-הניתוח (למשל - מצב חברתי-כלכלי / נפשי / גופני שונה בין הקבוצות). מסקנות חד משמעיות ניתן להסיק רק ממחקרי RCT.

אנונימי/ת
21.01.2018, 00:47

אחוז של הבדל על כ - 10,000 ניתוחים בריאטרים שנעשים כל שנה זה כ- 100 מנותחים , האם זה נכון להוציא על קבוצה כזו 1 מיליארד ש"ח מידי שנה ?האם זה סדר העדיפות הנכון ?

אנונימי/ת
11.02.2018, 20:29

הבסיס הלוגי של הניתוחים האלה -משני אנטומיה ופיזיולוגיה- מעוות (בעיקר בכל האמור בילדים), בערך כמו התפיסה שעודף משקל הוא, באופן גורף, ״מחלה״, ולא תוצאה של אימוץ אורחות חיים של ״כפל הנחות וכפל מבצעים״ בכל הנוגע לעודף צריכת קלוריות וצמצום שריפת קלוריות. סופם של הניתוחים האלה יהיה כסופן של ה״מלתעות״, מעקף קיבה-איליום ועוד ״פטנטים״ שבעיקר עוקפים את לב הבעיה.