מגזין

50 שנה למכון הכאב ב"איכילוב"

מה שהחל בינואר 1967 כמרפאת כאב בהנהלת ד"ר מרדכי חן הפך באחרונה למכון הכאב, המטפל בכ-25 אלף בני אדם בשנה ושהכשיר 15 רופאים בהתמחות ייחודית זו

כאב גב כרוני, ניתוח (צילום: אילוסטרציה)

במרכז הרפואי "איכילוב-תל-אביב" יציינו בשבוע הבא (6 ביולי 2017) 50 שנה להקמתה של המרפאה הראשונה בישראל לטיפול בכאב. עם השנים התרחבה המרפאה וכיום מדובר במכון לרפואת כאב. על רקע ציון 50 שנים להקמת המרפאה, ועם חנוכת המכון המחודש, יתקיים גם סימפוזיון מקצועי לרופאים המתמחים בטיפולים בכאב, אליו יגיעו נציגי שני איגודי רפואת הכאב המרכזיים בעולם – האיגוד האירופי והאיגוד העולמי. האירוע יתקיים בחסות האגודה הישראלית לרפואת כאב.

את מרפאת הכאב ייסד ב"איכלוב" בינואר 1967 פרופ' מרדכי חן ז"ל, ששימש גם כמנהלה הראשון של מחלקת ההרדמה בבית החולים. בראשית שנות ה-80, במסגרת המאמצים לקדם את המודעות לרפואת הכאב, הקים גם את האגודה הישראלית לכאב והיה היו"ר הראשון שלה. הוא פעל למיסוד הטיפול באנשים הסובלים מכאב כרוני. פרופ' חן הלך לעולמו ב-2002.

רופא נוסף ששמו קשור קשר הדוק לרפואת הכאב ב"איכילוב" ולקידום הנושא בישראל, היה פרופ' דיויד ניב ז"ל - המנהל הקודם של היחידה. פרופ' ניב נרצח ב-2007 בתקרית ירי שלא פוענחה עד עצם היום הזה.

פרופ' מרדכי (מרק) חן (צילום: פרטי)

"ישראל די ייחודית: בכל אירופה לדוגמא יש אולי שתיים-שלוש מדינות שבהן רפואת כאב היא התמחות מוכרת"

מנהל מכון הכאב כיום, ד"ר סילביו בריל, שהיה יו"ר האגודה לרפואת כאב במשך שתי קדנציות, הוא זה שיזם ואירגן את הסימפוזיון הרפואי שיתקיים בשבוע הבא.

"פרופ' ניב, שגם את זכרו נעלה בכנס על רקע ציו ןעשר שנים לרצח, צמח במרפאת הכאב ב'איכילוב' עוד משנת 1979", אמר ד"ר בריל, "במידה רבה הוא היה הכוח המניע שקידם לא רק את המרפאה שלנו אלא גם את תחום רפואת הכאב בכללותו".

לדבריו, פרופ' ניב הקדים את זמנו. "לפני כעשור, בחוברת לציון 40 שנים להקמת המרפאה הוא כתב: 'הטיפול שלנו נועד להביא לאיזון הכאב, הפחתתו אל מתחת לסף הסיבולת של המטופל - מתוך ידיעה כי לא ניתן לעשות הרבה מבחינת הגורם לכאב, אלא רק לטפל בו כמחלה בפני עצמה... בעוד שכאב חד הוא לרוב סימן אזהרה המאותת לנו כי משהו בגופנו איננו כשורה - כאב כרוני הוא מחלה שעלולה להימשך שנים רבות – אפילו כל החיים – אם איננה מטופלת'". "את הרעיון הזה קידמו פרופ' חן ופרופ' ניב ז"ל", אמר.

לדברי ד"ר בריל, גישה זו מנוגדת לכך שעד לפני שנים מועטות, לא היה מובן מאליו שקיים דבר כזה רפואת כאב. "היום אנחנו שרויים בעיצומו של תהליך 'לשווק ולמתג' את התחום מול הקהילה הרפואית וקופות החולים, במטרה לשכנע רופאים להכיר בכאב כמחלה לכל דבר ועניין – ושהטיפול בה באמת עובד", אמר.

פרופ' דייויד ניב (צילום: פרטי)

"על פי ראייתי - כד להיות רופא כאב דרושים בראש ובראשונה ושר הקשבה, ואמפתיה לסבל ולכאב"

"פרופ' ניב לא זכה לקטוף את מלוא הפירות. רק ב-2009, שנתיים לאחר הירצחו, הוכרה רפואת הכאב כהתמחות מן המניין. היום מגיעים אלינו רופאים להתמחות-על. עד לפני שלוש שנים היו מגיעים מומחים בהתמחויות האחרות, בעיקר נוירולוגיה והרדמה. כיום יש לרופאים התמחות ייעודית ברפואת כאב - לאחר מסלול הכשרה מוכר, מוסדר ומפוקח כמו כל התמחות-על אחרת ברפואה.

"בעניין הזה, אגב, ישראל די ייחודית: בכל אירופה לדוגמא יש אולי שתיים-שלוש מדינות שבהן רפואת כאב היא התמחות מוכרת".

על השאלה אילו כישורים נדרשים לרופא המתמחה בכאב, ענה ד"ר בריל: "על פי ראייתי - בראש ובראשונה דרושים כושר הקשבה, ואמפתיה לסבל ולכאב. בתחום הזה יש הרבה מאוד אלמנטים מפסיכולוגיה ופסיכיאטריה. הם נכנסים לתמונה ומעורבים בעבודה היומיומית שלנו – אולי יותר מכל תחום אחר ברפואה.

"הגישה שבה אנחנו לא רואים לנגד עינינו רק את גורם הכאב, אלא את האדם שחווה סבל ושיש להעניק לו תמיכה כחלק בלתי-נפרד מהטיפול, היא נר לרגלינו"

ד"ר סילביו בריל (צילום: פרטי)

בדומה לכל מחלקה ויחידה, סיפר ד"ר בריל, גם יחידת הכאב באיכילוב אימצה לאורך השנים פיתוחים טכנולוגיים ושיטות טיפול חדשניות ששידרגו את השירות שהיא מעניקה. החל משיטה לטיפול בכאב סכיאטי, באמצעות הזרקה לשורשי העצבים הלומבריים, עם או ללא שיקוף רנטגן. היא הוכנסה לשגרת השירותים בסוף שנות ה-70'; בהמשך הוכנסו טיפולים בגלי רדיו (Radiofrequency) וטיפולים בכאב כרוני על-ידי הזרקת מורפין באמצעות קטטר שדרתי, שנכנסו בשנות ה-80' המוקדמות; שיטות הטיפול המתקדמות יותר, המבוססות על גריית חוט השדרה (Spinal cord stimulation), החלו בשנת 1989. כיום הטיפולים כוללים בין היתר גם קנאביס רפואי - מסגרת טיפולית הנעשית בתיאום מלא עם משרד הבריאות.

לדברי ד"ר בריל, בשנים האחרונות סיימו 15 רופאים את התמחותם ברפואת כאב במכון, ובמקביל לאמצעי הטיפול החדשים הועמקו גם שיתופי הפעולה עם מרכזים רפואיים בעולם, שגם הם פיתחו באופן מואץ את גופי המחקר והטיפול שלהם בחולי כאב.

"אחת האינדיקציות הבולטות להמחשת התפתחות תחום רפואת הכאב כולו היא במספר המטופלים הפונים כיום למרפאות הכאב. הוא נמצא בעלייה מתמדת: היחידה שלנו, למשל, מטפלת כיום בכ-25,000 אנשים מדי שנה – פי חמישה מלפני עשור. 10 רופאים בכירים פועלים עתה ביחידה (בשיעורי משרה חלקיים) בנוסף לשלושה מתמחים. המגמה לשנים הקרובות היא בהחלט בכיוון של המשך ההתרחבות.

"רפואת הכאב היא גם אחד התחומים שבו נרשמו פריצות דרך מדעיות של ממש בשנים האחרונות – ואלו מקדמות את הבנתנו במנגנוני הכאב העצבי והכרוני, הגנטיקה שמאחורי הפגיעות לכאב.

"בעולם שבו אחד מכל שבעה מבוגרים סובל מכאב כרוני חברות התרופות זיהו את פוטנציאל השוק הענקי הזה - והשקיעו בפיתוח תרופות ייעודיות לטיפול בגורמי כאב ובתסמונות כאב ספציפיות.

"חלק גדול מהטיפולים שנעשו כבר לפני 20 ו-30 שנה ביחידה נכנסו רק באחרונה לסל התרופות הישראלי - מה שגם מצביע על התבססות מעמדה של רפואת הכאב ומקומה החשוב בניהול חולים מורכבים כפי שהמערכת הרפואית כבר רואה אותה".

"כיום", סיפר ד"ר בריל, "מקיים המכון למעלה מ-10 מחקרים פעילים בארץ ובעולם, במימון האיחוד האירופי, הקרן הלאומית למדע, האגודה למלחמה בסרטן וגופים נוספים. באופן סמלי, המרפאה קיבלה לא מכבר תקן של מכון – עוד גורם המצביע על השינוי המערכתי בגישה לרפואת הכאב".

השינוי ניכר גם בתודעת הציבור. ד"ר בריל, מנהל היחידה מ-2008, הסביר: "לפני 10 שנים, בן 80 שסבל מכאב גב כרוני היה צריך לחיות עם הכאב עד יומו האחרון. היום הוא יעשה הכול כדי לקבל טיפול ויילחם על כל יום נוסף, ללא כאב".

בסימפוזיון המקצועי ב-6 ביולי ירצו אורחים מחו"ל: ד"ר רוברטו קסלה המנהל המדעי של בתי החולים לשיקום באיטליה (כנציג האיגוד האירופי) וד"ר ריקרדו רואיז מברצלונה (כנציג האיגוד העולמי). בנוסף להרצאות שיינתנו בידי ד"ר בריל וד"ר שרון, ירצו גם ד"ר אלון אייזנברג מ"רמב"ם" וד"ר מרשל דבור, חוקר ידוע שם בעולם מהמחלקה לביולוגיה של התא באוניברסיטה העברית בירושלים.

נושאים קשורים:  מגזין,  מכון כאב,  התמחות,  פרופ' סילביו בריל,  פרופ' מרדכי חן,  פרופ' דייוויד ניב,  המרכז הרפואי איכילוב-תל אביב
תגובות