לרגל יום האשה הבינלאומי החל היום (ג') יוקדש היום בצהריים בכנסת דיון על מעמד הנשים ברפואה בישראל. הדיון ייערך על רקע המצב בו אין ייצוג מספק לנשים בתפקידי הניהול הבכירים ביותר בבתי החולים בארץ. משרד הבריאות הורה לבתי החולים הממשלתיים שבהם שיעור הנשים בתפקידי הניהול נמוך מ-50% "להגיש לנציבות שירות המדינה תכנית לעמידה בייעדי הייצוג".

על-פי נתונים שמפרסם היום העיתון "דה מרקר", במערכת הציבורית אף לא אשה אחת מנהלת כיום בית חולים ממשלתי-כללי בישראל. בראש ארבע קופות החולים עומדים 4 מנכ"לים גברים. שתי רופאות מנהלות בתי חולים גריאטריים (ד"ר טניה בוגוסלבסקי מנהלת "שהם" וד"ר ורה רוזנפלד-כהן, מנהלת "שמואל הרופא"), ורופאה אחת מנהלת בית חולים פסיכיאטרי (ד"ר לורה שרוני, מנהלת "מזרע") – כלומר 11% בלבד מהמשרות.

עם זאת, בתפקידי מטה בכירים במשרד הבריאות יש ייצוג גבוה יחסית לנשים ובין התפקידים שהן מאיישות: ראשות מנהל טכנולוגיות, חטיבת בתי החולים, מנהל רפואה, האגף לבריאות הנפש, מינהל הסיעוד, מינהל איכות ושירות, היועצת המשפטית של המשרד וסמנכ"לית הסברה ויחסים בינלאומיים.

דו"ח מבקר המדינה העיר לשר הבריאות ולנציבות שירות המדינה שיש צורך דחוף בתיקון המצב והורה להם ליצור תכנית רב-שנתית לקידום נשים במערך הרפואה הבכיר

מבין 14 בתי החולים של "שירותי בריאות כללית", רק אחד מנוהל בידי רופאה (פרופסור אורנה בלונדיים, מהנהלת "העמק") וד"ר שרי טל, סגנית מנהלת בית החולים הגריאטרי "הרצפלד", משמשת כמנהלת בפועל.

ארבע רופאות בלבד מכהנות כסגניות מנהלי בתי חולים ממשלתיים-כלליים (27% מהמשרות) ו-3 כסגניות בבתי חולים פסיכיאטריים (25% מהמשרות). 48 רופאות מנהלות מחלקות בבתי חולים ממשלתיים-כלליים (17% מהמשרות – שיעור שירד מ-20% לפני שלוש שנים), 15 מנהלות מחלקות במוסדות הגריאטריים (63% מהמשרות) ו-41 מנהלות מחלקות בפסיכיאטריים (כשליש מהמשרות).

מבין שמונה מנהלי מחוזות "כללית" ישנם ארבע רופאות, וד"ר אורית יעקובסון מכהנת כמנהלת חברת הבת של הכללית, "מור". פחות מ-15% מהפרופסורים לרפואה בבתי הספר לרפואה בארץ הם נשים.

עוד מדווח העיתון, כי ממחקר שפורסם לפני שנה וחצי עלה, כי שכר הרופאות הוא כ-36% משכר הרופאים ולעתים הוא אף פחות מ-25%. השכר גם תלוי בגיל, בתחום מומחיות ובמקום עבודה עיקרי – בית חולים או מרפאה קהילתית. הפער הגדול ביותר בשכר הממוצע בין רופאים לרופאות הוא בקבוצת הגיל 64-55.

מבקר המדינה התייחס לפערים הללו בדו"ח שפורסם ב-2014, ובין היתר נמתחה בו ביקורת על תופעת "ההצנחה החיצונית" של רופאים-גברים לתפקידי ניהול בכירים, ועל כך שחברי הנהלות המוסדות הרפואיים נוטים לקדם יותר גברים לתפקידים הבכירים. מנהלי "איכילוב" ו"רמב"ם" דאז, שרואיינו לצורך הדו"ח, אמרו כי רק "חסם אישי מונע התקדמות נשים" ועורכי הדו"ח העירו על כך שמדובר ב"התכחשות למציאות שעלולה להנציח אי-שוויון".

הדו"ח העיר לשר הבריאות ולנציבות שירות המדינה שיש צורך דחוף בתיקון המצב והורה להם ליצור תכנית רב-שנתית לקידום נשים במערך הרפואה הבכיר, תוך קביעת יעדים ולוחות זמנים, ולצד זאת בקרה על ביצוע התכנית.

ביוני האחרון פירסמה הר"י דו"ח מפורט, שהצביע על עלייה משמעותית שחלה בשיעור הרופאות בכלל ציבור הרופאים בישראל. נכון לסוף 2013, נשים-רופאות היוו 42% מכלל הרופאים עד גיל 65 ו–46% מהרופאים עד גיל 45 .

בהתייחס למספר הרופאים המועסקים, כתבו מחברי הדו"ח, כי רופאות מהוות עתה 39% מכלל הרופאים המועסקים ו-44% מהרופאים המועסקים עד גיל 45. באופן כללי, שיעור הרופאות בעלות תארי מומחה במקצועות הרפואה השונים שנמצאות לפני גיל פרישה, עומד על כ-39%, נכון לסוף 2014.

לפי דו"ח הר"י, כבר היום ניתן להצביע בבירור על כך ששיעור הרופאות ימשיך ויגדל ובתוך שנים מעטות יהיה רוב נשי במקצוע הרפואה בישראל.  על–פי נתונים שפורסמו השבוע, שיעור הסטודנטיות בין כל הסטודנטים שהתחילו שנה א' ברפואה בשנה שעברה עמד על 54%.

"בהיעדר נשים בעמדות ניהול בכירות, אין לנשים מודל לחיקוי, ללמידה ולהזדהות. בעיות אלו קיימות הן בקרב רופאות בתחילת דרכן והן בקרב רופאות הנמצאות במהלך הקריירה"

לפי נתוני המועצה המדעית של הר"י, בספטמבר 2014 היו 2,247 מתמחות מתוך 5,565 מתמחים בסך הכול, שהן כ-43% . רוב נשי ניתן לראות במקצועות ההתמחות הבאים: פסיכיאטריה של הילד והמתבגר (60%), רפואת היילוד וגינקולוגיה (62%), אונקולוגיה (59%), רפואת משפחה (55%), רפואת ילדים (57%), גריאטריה (59%), אנטומיה פתולוגית (70%) ונפרולוגיה (56%).

לעומת זאת, בעיקר במקצועות הכירורגיים, רופאות הן עתה מיעוט מובהק. למשל: הרדמה (31%), כירורגיה אורולוגית (6%), כירורגיה אורתופדית (5%), כירורגיה כללית (20%), מחלות א.א.ג וכירורגיה ראש צוואר (25%), רפואה פנימית (39%), מחלות עיניים (36%). במקצועות כירורגיית כלי דם וכירורגיה של היד אין אף לא מתמחה אחת.

גם דו"ח זה מצביע על בעיית האי־ייצוג ההולם של נשים בתפקידי ניהול בכירים. לפי הדו"ח, הבעיה נובעת, בין השאר, מדרישות אקדמיות כמו פלושיפ בחו"ל, שנשים מתקשות לעמוד בהן. זאת, לצד פערים במוטיבציה של נשים רופאות להתמודד על תפקידי ניהול, בעיקר בשל תרבות ארגונית שאיננה מעודדת זאת, ו"תקרת זכוכית" המרחפת מעל לראשן של הרופאות במערכת.

"יתר על כן, בהיעדר נשים בעמדות ניהול בכירות, אין לנשים מודל לחיקוי, ללמידה ולהזדהות. בעיות אלו קיימות הן בקרב רופאות בתחילת דרכן והן בקרב רופאות הנמצאות במהלך הקריירה", נכתב בדו"ח.

על הליכי המינוי לתפקידי ניהול בכירים במערכות הרפואיות, מציין הדו"ח בניסוח מאד ביקורתי , כי הם "מתבצעים באמצעות ועדות איתור או מכרזים. הנתונים מראים שקיים מיעוט בולט של נשים בוועדות אלו, מה שמהווה בסיס לחשש לגבי הטיות מגדריות בקרב חברי ועדות האיתור או ועדות מכרזים לטובת מועמדים גברים".

עוד קובע הדו"ח, בנושא שהוגדר "מעמד הרופאה במוסד הרפואי ותפיסתה בעיני המטופלים", כי "קיימת עדיין תחושת אפליה בקרב הרופאות במערכת הנשלטת בידי רוב גברי ובגישה שיש לנקוט, כדי להתמודד עם תופעות אלו" .
בדו"ח גם התייחסות לפערי השכר שקיימים בין רופאות לרופאים - ולסיבות האפשריות לקיומם.

צוות מחברי הדו"ח המליץ לחקור את ההשפעות ארוכות הטווח לתהליך הצפוי שבו יהיה רוב נשים במקצוע הרפואה ולהיערך בהתאם. בין השאר, "אימוץ הגישה שיש ליצור לרופאות סביבת עבודה ותנאים מיוחדים המאפשרים להן לעבוד ולפתח קריירה לצד רצונן לבנות את המשפחה. אבל תוך הקפדה שסביבה זו לא תתפשר עם הסטנדרט המקצועי הרפואי".

יושב ראש ההסתדרות הרפואית ד"ר ליאוניד אידלמן אמר בהתייחסו לדו"ח כי מאחר שצפוי בתוך עשר שנים מצב שהרפואה תהיה מקצוע נשי – ולא רק בישראל – "יש צורך להקל עליהן כדי שיוכלו לשלב את עבודתן עם רצונותיהן לנהל חיי משפחה וגידול ילדים". "יש צורך בהתאמת מגדרית של המקצוע", הדגיש ד"ר אידלמן. בין ההצעות שמנה: הקמת מעונות יום לילדי הרופאות ליד בתי החולים ומוסדות הרפואה וכן יצירת שירותי שמרטפות".